בעולם ההשקעות קיימות שתי אבני יסוד עקריות - מניות ואגרות חוב (אג"ח). רב מכשירי ההשקעה הנפוצים האחרים נגזרים בסופו של דבר מאחת או משתי אבני היסוד הללו. מניות תופסות בד"כ חלק עיקרי במרכיב הסיכון של תיק השקעות סטנדרטי (על מבנה ובניה של תיק השקעות נדון בעוד שני פוסטים – לאחר שנדון בחלק המהותי השני של התיק – אג"ח).
מניות מציינות את חלקי הבעלות על חברה מסויימת. לבעל מניות קיימת זכות הצבעה באסיפות כלליות של החברה. קולו של כל בעל מניות שווה לחלק שמהוות המניות שברשותו מסך המניות המונפקות של החברה. משקיעים פרטיים מחזיקים בד"כ חלק קטן מאוד מסך המניות של החברות בהן הם משקיעים ולכן משקל הקול שלהם בהצבעה נמוך יחסית. אפשר להגיד שבמרבית המקרים או אפילו אפסי.
הזכות היותר מהותית עבור המשקיע הפרטי במניות היא חלקו ברווחי החברה ובדיבידנדים (חלק מרווחי החברה שמחולק לבעלי המניות שלה) שהיא מחלקת. חלקו של כל משקיע בדיבידנדים שהחברה מחלקת שקול לחלק שמהוות המניות שברשותו מסך המניות המונפקות של החברה.
השקעה במניות שקולה להשקעה בעסק, או בעצם לרכישה של חלק מעסק. אדם רציונלי שמקים או רוכש עסק (או חלק ממנו) עושה זאת כדי להיות זכאי לחלקו ברווחים של אותו עסק. מאחר והשקעה במניות מסמלת בעלות בחברה (עסק) מסויימת, על המשקיע במניות לראות עצמו משקיע בעסק – בעסקי החברה שאת המניות שלה הוא רוכש.
כמו בכל עסק, קיים סיכון של הרעה במצב העסקים וסיכון לכישלון מוחלט של העסק. כדי להמנע מאובדן מוחלט של כספי ההשקעה, משקיעים מקצועיים מתמתשים בשתי טכניקות עקריות – האחת היא לימוד מעמיק של פעילות החברה ושל הסביבה העסקית שלה, הדרך השניה למזער את הסיכון היא פיזור – השקעה במגוון של חברות. על פיזור ראוי ועל לימוד של פעילות החברה ארחיב בפוסטים מאוחרים יותר. באופן כללי ניתן לומר שמשקיע מגן ישים דגש רב על פיזור בעוד משקיע יוזם ישאף להעמיק ככל שיוכל במחקר ולימוד.
למרות שהמשקיע המגן והמשקיע היוזם נבדלים זה מזה באופן בו הם בוחרים מניות, על שניהם להתייחס, במידה מספיקה, הן ללימוד והן לפיזור של הסיכון. אך כמו שאמרתי, על נושאים אלה ארחיב בעתיד.
בין אם הוא משקיע מגן או משקיע יוזם, כאשר המשקיע הנבון בוחר את רשימת המניות בהן הוא מעוניין להשקיע הוא בעצם בוחר את רשימת העסקים שהוא מעוניין להיות הבעלים שלהם. כך המשקיע הנבון מסוגל לבצע פעולות השקעה ע"פ שיקול דעת והגיון ולא ע"פ כותרות בעיתון ואופנות שונות שפוקדות את השוק מעת לעת. רדיפה לא שקולה אחרי תנודות השוק עלולה להניב הפסדים כואבים – הפסדים שהמשקיע הנבון מנסה להימנע מהם.